החלטה בתיק ת"א 41595-11-11

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23/10/13 המוחק את התביעה מחמת חוסר מעש.

2. לטענת התובעת, מחדליה בקיום החלטות בית המשפט נובע מעומס עבודה חריג ובלתי צפוי במשרד בא כוחה, ובשל שהיית התובעת בחו"ל במועדים הרלוונטיים להמצאת המסמכים. לדידה, יש למחול על האיחור בהגשת המסמכים ולהכיר בזכותה לקבל את יומה בבית המשפט וכי סיכויי התביעה גבוהים.

3. כמו כן, לטענתה לא קיבלה הודעה בכתב בדבר כוונת בית המשפט למחוק את התביעה מחוסר מעש, וכי לא הוקצבו לה 30 ימים ליתן הסבר סביר מדוע לא לעשות כן מכוח תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

4. ועוד, לטענתה, לאורך כל ההליך, החל מהגשת כתב התביעה, התובעת הגישה את מלוא התצהירים, המסמכים הרפואיים וענתה על השאלונים מטעם הנתבעת. גם לאחר קבלת פסק הדין המורה על מחיקת התביעה , לא קפאה התובעת על שמריה, וטרחה להשיג מרואה החשבון המטפל בעניינים הכספיים שלה את מלוא המסמכים הנדרשים וצרפה אותם לבקשה דנן.

5. הנתבעת מתנגדת לביטול פסק הדין. העילות אותן מעלה התובעת בבקשה לביטול - נסיעתה לחו"ל ועומס במשרד בא כוחה אינן עילות לביטול פסק דין המוכרות בפסיקה.

6. לטענתה, טענת התובעת לפיה התביעה נמחקה ללא התראה אינה נכונה עובדתית וקדמו לה בקשה למתן צו, צו , והחלטות בית המשפט מיום 05/07/12, 02/09/12, 09/10/12 ו 15/10/12 בהן ניתנו לתובעת ארכות להמצאת המבוקש.

7. לבסוף, בניגוד לנטען ע"י התובעת, סיכויי התביעה אינם גבוהים והתובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין טענותיה הרפואיות לארוע.

דיון והכרעה

8. בניגוד לנטען בבקשה, כבר במהלך ישיבת 05/07/12 הודיעה ב"כ הנתבעות כי במהלך אפריל פנתה לב"כ התובעת וביקשה לקבל וס"ר ותצהיר תשובות לשאלון. בהתאם הוריתי לב"כ התובעת להעביר לנתבעת תוך 10 ימים מאותו יום תצהיר תשובות לשאלו,  וס"ר חתום ע"י התובעת, וכן שומות של העסק כפי שהתבקש במכתבן מיום 02/04/12.

9. חרף החלטתי דנן, חודשיים לאחר מכן, ביום 29/8/12 הודיעו הנתבעות כי לא קיבלו את שומות העסק וביקשו צו שיורה לתובעת לעשות כן. ביום 02/09/12 נעתרתי לבקשתן וקבעתי בהחלטתי כי על התובעת להעביר את המבוקש לאלתר עם העתק לתיק בית המשפט. גם להחלטה זו לא צייתה התובעת.

10. ביום 02/10/12, חודש לאחר מכן, הגישו הנתבעות בקשה למחיקת התביעה מאחר וחרף ההחלטה והצו התובעת לא המציאה את תלושי השכר ושומות המס. למרות שבהתאם לתקנה 122 לתקסד"א ניתן היה להיעתר לבקשה וליתן פסק דין כבר אז,  קבעתי בהחלטתי מיום 09/10/12 כי " לפנים משורת הדין ניתנת ארכה אחרונה להמצאת המבוקש עד 14/10/12 עם העתק לתיק בית המשפט". עוד נקבע בהחלטתי וכי ככל שלא יומצא המבוקש במועד תמחק התביעה ללא התראה נוספת.

11. לאחר חלוף המועד, ביום 15/10/12 הגישה התובעת בקשה דחופה להארכת מועד להמצאת החומר עד 20/10/12. נעתרתי לבקשה. ביום 23/10/12, 3 ימים לאחר מכן, ומאחר ולא הומצא החומר ניתן פסק הדין.

12. בשורה ארוכה של פסקי דין נאמר כי ההלכה לפיה 'הפרוצדורה אינה מיטת סדום', לא נועדה להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה- מקיימן, לא רוצה- אינו מקיימן.וכפי שנאמר במילותיו של כב' הש' עציוני ב ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר פ"ד כו(1) 320,325: "אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון- מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן". וראה רע"א 1294/07 אפרים בעק נ' מרדכי לוי, (מאגר נבו), רע"א 11104/07 יוסי מורד נ' ברכה בנדיקטה רחום ואח', (מאגר נבו), רע"א 4690/08 ישיבת הר"ן בית מדרש גבוה לתלמוד ע"ר נ' ישראל סגל (מאגר נבו). דברים אלו יפים גם ביחס לאי קיום החלטות בית המשפט. יש גבול לכל זלזול ויש גבול לכל אורך רוח וזמן שבית המשפט מוכן לבזבז על משימות של לשמש לבלרם של הצדדים ונראה כי אין הצדקה שבדין להיעתר לבקשה.

5129371

54678313

13. לפנים משורת הדין אהיה נכונה לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעות בסך 2,500 ש"ח ועוד סך 2,500 ש"ח לאוצר המדינה בשל הארכת ההליך שלא לצורך. הסכום  המלא (5,000 ש"ח) יופקד בקופת בית המשפט עד 01/01/13. ככל שיופקד יבוטל פסק הדין ותקבע המשך התנהלות וככל שלא יופקד יעמוד פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ג , 05 דצמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: